מה זה כוח בכלל?

חשבת פעם על השאלה הזו?

מילה מוזרה,

שיש לה שתי פרשנויות הפוכות.

כשנדבר על שימוש בכוח-

זו תהיה מילה שלילית, מחלישה.

כשנתייחס לאנרגיה הפנימית, לכוחות הנפש-

אז, הו, אז

זו תהיה מילה חיובית ביותר.

 

מי לא רוצה עוד כוח?

מי לא מרגישה שחסר לה כוח?

 

וכמה קריטי ללמוד איך לתת לעצמנו כוח.

כמה חשוב שנדע מה מזרים בנו אנרגיה,

ומה שואב אותה מאיתנו.

 

לכל אחת יש את נקודות ההטענה הפרטיות שלה,

וכל אחת מפתחת מודעות

למה שעושה לה טוב.

 

ועכשיו-

עכשיו מתחיל האקשן.

 

כי יש כאן מאבק עולמי,

כוחות ארטילריה כבדים מושקעים

כדי שלך, אמא יהודיה, לא יהיה כוח!

זו לא בדיחה ולא קלישאה,

זו המציאות ב(חוסר)כבודה ובעצמה.

 

תבדקי אותי.

קרה לך שרצית לפרגן לעצמך יציאה

וכל העיכובים והמניעות צצו לפתע פתאום?

ארע שתכננת לצאת לאירוע,

לנשום קצת אויר,

אולי להיפגש עם חברה

ובדיוק, בדיוק באותו ערב הכל הלך הפוך?

 

כשזה קורה לי,

אני יודעת בבירור למה זה קורה.

מניעות- מניעות אותי.

מניעות אותי לתת פייט חזרה,

מניעות אותי לבדוק מי המונע,

מי זה שלא רוצה שיהיה לי כוח???

 

יש מישהו כזה.

קוראים לו יצר הרע.

למה?

מה אכפת לו?

למה הוא כל כך רוצה שארגיש בדאון?

האם להרגיש חלשה זו עברה?

 

אולי לא.

אבל היצר הרע-

רוצה שגם לא תממשי את התפקיד שלך,

שלא תצליחי לצלוח את האתגרים שלך,

לכן-

הוא חייב שלא יהיה לך כוח.

 

ולכן,

רק לכן,

את תעשי הכל-

כדי שכן יהיה לך!

 

כוח.

אנרגיה.

שמחה פנימית.

שלווה ורוגע.

זרימה ונינוחות.

תחושת מסוגלות.

חיבור חזק לעצמך.

חיבור חזק לבורא.

 

כל אלו הם חלק מדרישות התפקיד האימהי

וכל אלו מתחילים בהחלטה קטנה:

 

במקום לומר "אין לי כוח"

אחרי שנאמר – "תן לי כוח"

בואי נעשה משהו 

שיתן לנו כוח

 

​

התחושה של חוסר כוח

היא כל כך עוצמתית

(שמת לב לפרדוקס?)

שקל ליפול לבור שמאמין

שככה זה וזהו.

אין דרך לצאת מזה.

 

אבל האמת היא שאחרי תפילה וחיבור לבורא,

המשימה שלנו היא השתדלות.

והפעולה הקטנה 

שאת בוחרת מתוך רשימת הדברים שעושים לך טוב,

היא המענה הנכון ביותר 

מול החולשה שמישהו מסוים מאד גורם לך להרגיש.

 

פעולה שאומרת-

אני לא מוותרת.

צעד קטן שמצהיר-

אני לא נכנעת.

אני לא כפופה ליצר הרע 

ולא מוכנה לשרת את מטרותיו.

אני שייכת לה'

והוא רוצה שאני אהיה שמחה!

 

את מסכימה?